השפה כמפתח לצמיחה של זהות

88 | בין הנקה לבחינה אדם כוללת את שני המינים, הן זכר והן נקבה, אף על פי שקשה להתעלם מהעובדה ש"אדם" הוא גם שמו של האדם הראשון, כלומר שמו של האדם הזכר . 2 לעומת זאת לשם השוואה, השימוש הרווח באנגלית כסממן ניטרלי manאוה . בצרפתית, שגם היא שפה מחויבת - מגדר, קיימת העדפה ברורה לשימוש במילה personne על פני man ( homme ) . בנרטיבים של המרואיינות במחקר הנוכחי נמצא כי השימוש במילה אדם נעדר כליל . כשפה מחויבת - מגדר, שבה קיים סימון מינני מובנה בלשון, שפת המרואיינות משקפת לא רק את חוויית השילוב של לימודים עם אימהות . בעיקר היא רושמת את ההתנגשות המתחייבת מחוויה זו, בין האני האימהי לבין האני הנשי . השפה טווה את הקונפליקט ; את הניסיון הנשי להשתחרר מהאני האימהי ואת יצור הכלאיים המאפשר את השילוב : הדגם הגברי למימוש עצמי נשי, דגם יחיד במינו שאינו מביא בחשבון את ההורות - אימהות . יתרה מזו, השפה העברית בנרטיבים הללו מתעתקת את המאמץ הנשי למימוש בו - זמני של האני האימהי ושל האני הנשי . הניסיון להאחדה, דהיינו הסרת קו ההפרדה בין האני האימהי לבין האני הנשי, אף הוא נחרט בשפה, שפת המרואיינות המלקטת את חלקיקי החו...  To the book