דיבור בשני קולות

פרק אנ : בין אני אימהי לבין אני נשי | 43 שתי כמיהות, המחדדת את החיכוך המתמיד בין שתיהן ותובעת דיוק רגשי ביחס לכל אחת מהן . דיוק זה דוחה מחויבות אחת על פני האחרת מחד גיסא, ומאידך גיסא תובע מימוש של שתיהן יחד . שני הפנים של האני הנשי מבקשים ונתבעים לביטוי מלא בו - זמנית . התובענות של שניהם יוצרת דואליות רגשית, המתבטאת בנרטיבים של המרואיינות במודוס בינארי 16 של סתירה ואף של הכחשה, המשקף את הקושי להחליט מי משני הפנים חשוב יותר, כדברי רינה : הלב נקרע, אתה לא יודע, קשה . . . קשה להחליט, קשה לשים את האצבע ולהגיד זה לטובה להמשיך בלימודים, זה גורע, זה מקדם, זה . . . לאן זה לוקח אותי ? התהיות של רינה בנוגע לדרכה הן על רקע של חוויית אימהות מסורתית . רינה, שגידלה בעצמה שלושה ילדים עד גיל שנה, יולדת בשנה השנייה ללימודים את בתה הרביעית, ונאלצת לחזור לספסל הלימודים בניגוד להשקפת עולמה ולחוויית האימהות שלה בעבר . היא מנסה להסביר את הקושי שלה בשילוב בין לימודים לבין אימהות . יצוין שבניגוד לשאר המרואיינות, דעתה נחרצת בנוגע לשילוב . היא קובעת חד - משמעית, כי "השילוב של השניים הוא שילוב קטלני", או מאוחר י...  To the book