גישה אישית

148 | ללמוד מהמזרח : מזרחיות, חינוך ותיקון עולם חינוכית - חברתית מגובשת ורחבה . ענבל התייחסה לתהליכים אישיים כאלה : "אני מרגישה שהדיאלוג שאני מדברת עם עצמי הוא דיאלוג מאוד - מאוד חינוכי, שבא לי להעביר אותו הלאה, שעשה אותי בן אדם, שאני עדיין בן אדם מאוד - מאוד דיאלוגי, וזה העולם שאני רוצה להביא״ . אין מדובר בשיח פנימי בלבד, אלא בכזה שקשור למציאות החיצונית ולאפשרויות הבחירה שהיא מציבה מול אנשי חינוך, כפי שהסבירה ענבל : "האם אני הולכת לבית ספר שבו אני אפגוש את הילדים המזרחיים המדוכאים, או שאני אלך לפגוש את האליטה האשכנזית במיטבה ? מה הזירה שבה אני ארצה לפעול ? וזה כל הזמן מעסיק אותי . איפה המקום שלי, איפה התיקון שלי, איפה אני חזקה, איפה אני אהיה יותר טובה״ . גם שני התייחסה לתהליכי עיבוד ותיקון כשניסחה את מטרת התהליך החינוכי : קודם כול לחנך למקסימום הומניות שאפשר . ומורה צריכה להיות כזאת . מורֶה, מורָה . הם צריכים להיות אנשים כאלה . אנשים שאין בהם גזענות, שאין בהם הפרדה ואיפָה ואיפָה, והם לא מרגישים שיש פה עדה נחותה יותר מהשנייה . שהם כבר עברו את התהליך הזה בעצמם, הם מתוקנים שם, אם אפשר לה...  To the book