דת, מסורת ואמונה

פרק 8 : מזרחיות, חברה ופוליטיקה | 119 המבט החילונית, שחששה מפגיעה קשה בסובלנות ובחופש האמונה והבחירה, לבין נקודת המבט הדתית שראתה בחילון הרס של בסיס החיים הפרטיים, המשפחתיים והקהילתיים היהודיים . עמרי ביקר את תהליכי החילון והמודרניזציה שהחלו עוד בארץ המוצא והועצמו עם הגעת העולים ( ובפרט הילדים ) מארצות האסלאם לישראל : "אני קורא לזה שמד, שמד יהודי . אין לי מילה אחרת לתאר את הדבר הזה״ . משפחתו של עמרי לא הגדירה את עצמה דתית אלא מסורתית . באיראן הם שמרו שבת והתפללו, וזיקתם לארץ הייתה חזקה . אולם המציאות הכתה על פניהם, כשפגשו בארץ חברה המושתתת על ערכים חילוניים ויחסה לדת חשדני לכל הפחות . חילול שבת בפרהסיה על ידי מרבית האוכלוסייה היה עבורם שבר . עמרי ייחס את הפער בתפיסת הציונות וביחס אליה להבדלים הקשורים למסורת ולאמונה . אלו היו זרות לאתוס הסוציאליסטי, שהיה דומיננטי בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה, וככל הנראה אף מעבר לכך . כך סיפר על המפגש של סבו ואביו עם התפיסה הציונית השלטת באותם ימים : "לסבא שלי קוראים ציון . הוא אמר, אני הולך למדינה שקשורה אליי . אבא שלי סיפר לי [ . . . ] שהודיעו להם ...  To the book