שער שלישי | פרק 15 : אבחון בעיות כתיבה | 325 להיות רק "עוד מאותו הדבר" ואפילו להזיק – לבסס הרגלים רעים ולהוביל להגברת התסכול של הילד ולאובדן המוטיבציה שלו לכתוב . במקרים רבים עדיף ללמד אסטרטגיות עוקפות במקום להתמודד ישירות עם הקושי . אפשרות זו רלוונטית בעיקר בנוגע לתחום הכתיבה הידנית, שיכולה להיות מוחלפת בנקל בטכנולוגיה הממוחשבת . לאנשי חינוך חסרים הידע והכלים לאתר תלמידים שבעיית הכתיבה שלהם היא בהספק ובמאמץ או בכאבים הכרוכים בה ולטפל בכלל בעיות הכתיבה . אין להם הכשרה לקיים תרגול כתיבה בדרכים מותאמות לפרופיל היכולות והקשיים הייחודי של כל ילד, כפי שהוא מאובחן ומוגדר על ידי איש המקצוע המתאים . רק מומחה לכתיבה יכול להמליץ על הגורם המטפל ועל היעדים, והוא יתווה תוכנית טיפולית שברוב המקרים דורשת התמחות פרא - רפואית או לפחות הנחיה של המורים על ידי הגורם המקצועי . לכן חשוב שההורים יבררו לעומק את סוג האבחון הנחוץ לילד ויאתרו בכוחות עצמם את אנשי המקצוע המתאימים לביצועו, מבלי לסתור את הנחיות משרד החינוך . רבים מההורים מעדיפים ליזום אבחון פרטי, המאפשר להם בחירה ושליטה בתהליך . לפני כל פנייה לאבחון...
To the book