רקע היסטורי תרבותי-חברתי

מבוא | 13 איור 3 מגילת הסיפור גֶנְזִ'י מוֹנוֹגָטָרִי ( מעשה גנז'י ) . המגילה צוירה ביד ונדפסה בתחילת המאה ה - 17 . נוסח זה של המגילה הקדומה הוא אחת הדוגמאות הראשונות להופעתו בדפוס של טקסט בכתב ההברות היראגאנה . שיטות הכתיבה האלפביתיות הן אופן הכתיבה המופשט, המובחן והמדויק ביותר . יש בהן ייצוג חזותי יעיל לדגמים צליליים, ולכן הן זקוקות למספר מצומצם ביותר של אבני בניין – 20 - 35 אותיות בלבד . העברית והערבית הכתובות מתבססות על כתב עיצורי, המאפשר צמצום נוסף של מספר האותיות ( טוב לי ופריש, 2014 ) . ייצוג האותיות בסימנים חזותיים ( גרָפֶמות ) משקף יחידות צליל בסיסיות ( פונֶמות ) בשפה הדבורה . הקשר בין הגרפמה לפונמה ( המסמן והמסומן ) הוא שרירותי בלבד . השיטה האלפביתית מאפשרת לכתוב כל מילה בכל שפה, ואפילו להמציא מילים חדשות ומילות תֶפל . מבין שיטות הכתיבה, השיטה האלפביתית היא המצריכה את יכולת החשיבה הסימבולית הגבוהה ביותר . רכישת מיומנות הכתיבה בקרב ילדים בעולם המערבי היא תהליך התפתחותי הדומה מאוד לזה של התפתחות שיטות הכתיבה בעולם הקדום ( Günther, 1989 ) . המעבר של כל ילד בין שלבי הכתיבה מחייב פ...  To the book