|
|
מייקל צ׳כוב 124 הזאת . הם נזקקו ל אווירה הזאת . היא היוותה עבורם השראה ונתנה להם כוח להופעותיהם הבאות . אך אווירות הן בלתי מוגבלות וניתן למצוא אותן בכל מקום . בכל נוף, בכל רחוב, בית, חדר, ספרייה, בית חולים, קתדרלה, בית כנסת, מסעדה רעשנית, מוזיאון, בוקר, צהריים, דמדומים, לילה, אביב, קיץ, סתיו, חורף — לכל תופעה ואירוע יש את האווירה המסוימת שלהם . שחקנים בעלי אהבה והבנה לאווירה בהופעה, או כאלה שלאחרונה רכשו זאת, יודעים טוב מאוד איזה קשר חזק היא יוצרת ביניהם ובין הצופה . כשהוא מתעטף בה גם כן, הצופה עצמו מתחיל “לשחק“ יחד עם השחקנים . הופעה משכנעת מייצרת פעולות גומלין בין השחקן לצופה . אם השחקנים, הבמאי, המחזאי, מעצב התפאורה והמוזיקאים יצרו באמת את האווירה להופעה, לא יוכל הצופה לעמוד מנגד אלא יגיב בגלי השראה של אהבה וביטחון . משמעותית גם העובדה שהאווירה מעמיקה את התפיסה של הצופה . שאלו את עצמכם איך תקלטו את אותה הסצנה כצופים, אם היא היתה משוחקת לפניכם בשתי דרכים, האחת ללא אווירה והשנייה עם אווירה . במקרה הראשון, ללא ספק תבינו את תוכן הסצנה דרך השכל שלכם, אבל לא תחדרו אל תוך ההיבטים הפסיכולוג...
To the book |
|
|