הקדמה

| יב הקדמה ולהשלמת הכנסת המשפחה, שלימים התרחבה עם הולדת אלעזר, צעיר האחים, גם בניקיון חדרי מדרגות . אמי ולעתים גם אנו הילדים באנו לעזרתו לפני חגים ובחופשת הקיץ . אנשים כמו הוריי וסיפורים כמו תולדותיהם רחשו סביבנו בשנות גדילתנו, החל בחבריו לעבודה של אבי ב׳הדסה׳, עבור במכרים יוצאי הונגריה וכלה בשכנים ממגוון עדות ורקעים . המוזרים והתלושים מכולם היו ניצולי שואה עריריים או כאלה שנשתבשה עליהם דעתם, או שני הדברים גם יחד, שהוריי ובייחוד אמי אירחו בביתנו לשעות ארוכות ולעתים למשך ימים . בתשובתה-שאלתה של אחותי בדבר המקומות שבהם עברו הוריי בארץ, נקל לראות כי הם לא הגיעו לאזור הדרום, שכן באו אל המנוחה ואל הנחלה בדירת השיכון שבבעלות ׳הדסה׳, שאמי קראה לה בבדיחות ׳שִיגְעוּן׳ בשל עושר האנשים והאירועים בסביבתה . הדרום היה לאתר החלוציות וההגשמה האישית שלי ושל משפחתי הצעירה בסוף שנות התשעים, משעברנו לשם לצורך עבודתי במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב . בהשראת המרחב שהיה חדש לי ולאחר סיום כמה וכמה מחקרים על יהודי מרכז אירופה, התחלתי לחקור את היווצרות הדרום הישראלי בעשורי הראשית של המדינה . קודם...  To the book