היער כמשאבת מים

פטר וולבן 118 אל האוויר . אדי המים האלה יוצרים עננים חדשים, הנעים אל פנים היבשת וחוזרים ונהפכים שם לגשם . המשחק הזה חוזר על עצמו, כך שגם האזורים הנידחים ביותר זוכים ללחות . משאבת המים הזאת פועלת בצורה כה מוצלחת, שכמות המשקעים בכמה אזורים גדולים בעולם, דוגמת שפך האמזונס, אינה שונה במרחק אלף קילומטר בפנים היבשת מזו שעל החוף . יש לכך כמה תנאים : בין הים לפינה המרוחקת ביותר צריך להימצא יער כלשהו . ובייחוד כאשר חסרה אבן היסוד הראשונה, כלומר היער באזור החוף, המערכת כולה קורסת . המדענים מייחסים את הגילוי הראשוני של הקשרים האלה, שחשיבותם אדירה, 31 לאנסטסיה מָקָריֶיבָה מסנט פטרסבורג שברוסיה . הם חקרו יערות שונים ברחבי העולם, ובכל מקום המסקנות היו זהות . ביער גשם או בטַּיְגָּה הסיבירית, העצים הם תמיד אלה שמעבירים את הלחות החיונית לאזורים שבפנים היבשת . החוקרים גילו גם שהתהליך כולו קורס אם כורתים את היערות שלאורך החוף . זה מזכיר קצת משאבה חשמלית שצינור השאיבה שלה הוצא מן המים . ההשלכות ניכרות כבר בברזיל : יער הגשם באמזונס הולך ומתייבש . מרכז אירופה נמצאת בתוך הרצועה של שש מאות הקילומטרים, כלומר ב...  To the book