|
|
ע ל כ ל ב י ם ו ז א ב י ם | 7 7 2 "אבל המחקר הזה בדגים נהיה משעמם מאוד," אמר לי צ'אני ערב אחד בפברואר 2009 , בחדר העבודה שלו בדירתו בבודפשט . קירות החדר היו מכוסים מדפי ספרים ולרגליו נח כלבו הזקן ג'רי, כלב מעורב זהוב פרווה . פליפ מת כמה שנים לפני כן . צ'אני כבר פרש לגמלאות ושערו הכסיף . "חזרנו על ניסויי הדגים שלנו בעכברים, ופרסמנו מאמרים טובים, אבל הרגשתי שאנחנו צריכים לעבור להתמקד במשהו אחר . " אחרי שהביא את פליפ לביתו התחיל צ'אני לכתוב עליו יומן . ( ג'רי נוסף ליומן לאחר שצ'אני הביא גם אותו לביתו, שמונה שנים לאחר מכן . ) הוא ציין שנראה לו שפליפ האזין ברוב קשב למה שבני אדם אומרים, ושהבין מה עומד לקרות — יציאה לטיול בחוץ, נסיעה במכונית או מועד הארוחה שלו . צ'אני תיעד ביומן דברים כמו כיצד פליפ גרם לו להבין שלא נשארו מים בקערה שלו ; או איך פליפ שאל אותו שאלות על 2 ידי שהתיישב מולו והביט בו "בשאלה" ; או איך פליפ השתמש באפו בבקרים כדי לגרום לאדונו לקום ממיטתו . הוא גם התחיל לחלוק את סיפוריו על הכלב עם אנשי המעבדה שלו . "כן, צ'אני היה נכנס, מספר לנו סיפור שלא ייאמן על פליפ, ושואל, 'למה אתם ח...
To the book |
|
|