14 מבוא אהבה-שנאה סימביוטיים עם הישראליות הישנה, המדומיינת בחלקה הגדול . ישראליות חדשה-ישנה זו מסוכסכת מבית ומחוץ ומקוננת על כך כל העת, אך היא גם "מאוהבת" במובנים ידועים בסבך שבו היא נתונה ואינה מתאמצת באמת ובתמים להיחלץ ממנו . זאת בין השאר בשל החשש מן הלא ידוע : קיום נטול סכסוך . בדומה לרבים מן ההולכים בשביל ישראל, החברה הישראלית היהודית מתבגרת והולכת, אפילו מזדקנת . היא חברה שעייפה לכאורה מקרבות ומהקרבנות בגוף ובנפש שהם גובים, אך בשל ההרגל, הכורח, ויש שיאמרו — מבחירה, ממשיכה להילחם ולשלם על כך מחיר יקר . מדובר גם בחברה שהנוחות היחסית של הקיום בה, ומנגנוני הפיצוי המשפחתיים והקהילתיים שהִצמיחה, מביאים לידי כך שבימי שגרה אין בה כעס או כוחות מספיקים כדי לדרוש שינוי בעוצמה מספקת, לא כל שכן להפוך את הקערה על פיה ולהתחיל מחדש בבניית מפעל לאומי מתוקן . יתרה מזו, לפי מדדים 3 שונים, מפלס האושר של החברה בישראל בכללה גבוה מזה של מדינות כמו גרמניה וארה"ב . לפניה רק ניו זילנד, אוסטרליה, דנמרק ושוודיה שכל העולם נושא אליהן עיניים כחברות מופת . זאת למרות שאין בעת הזו כמעט איש בישראל, שמאלי או ימני, צ...
To the book