|
|
ארץ-ישראל כמחוז חפץ 303 עָלִים ? ", אינה רק ביטוי לפליאה לנוכח תנועת העלים על העץ ; מאחר שהמילה "עָלִים" אינה מיודעת, ניתן לקרוא את השאלה כפליאה כללית- פילוסופית . השימוש בפועל "רָגְשׁוּ" מעתיק את תנועת העלים מעולם הטבע אל עולם הרגש האנושי, וכך מתחברת הפליאה הפילוסופית לפליאה הרגשית וביחד הן מציירות אימאז' רחב של עלים, רוח ואילן . בבית השני מסתבר שמדובר בעץ לילך, בפרחי הלילך ובעבים בשמים, והתשובה לשאלה "לָמָּה רָגְשׁוּ עָלִים ? " היא הרוח, שאינו רק מרעיד את העלים אלא גם מביא עִמו גשם המשקה את "אִילָן [ ה ] מַרְדּוּת" . המילה "מַרְדּוּת" רומזת לדברי שאול אל בנו יהונתן : "וַיִּחַר אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹששֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ" ( שמואל א כ, ל ) . הצירוף "אִילָן מַרְדּוּת" רומז ככל הנראה לבגידתו של האילן בהיענותו לרוח . היענותו של האילן לרוח יוצרת תמונה סינסתזית המערבת ריחות חזקים של הלילך ( "בָּלַל רֵיחוֹת-לִילָךְ" ) עם מראות ( "הִרְקִיד צֵל וָאֵשׁ", "הִשְׁכִּיר עָבֵי שַׁחַק" ) והו...
To the book |
|
|