פרק שלישי בכרך: שירת הפרולטר

282 פרק שלישי . 2 כְּבָר נִשְׁכָּח סַגְרִיר וְגֶשֶׁם . יֵשׁ לִי אשֶׁר, יֵשׁ לִי צְחוֹק, וְכָל רֶגֶשׁ כֹּה מָתוֹק . וְהַצַּעַר כֹּה רָחוֹק, כֹּה רָחוֹק כִּסְתָו וְגֶשֶׁם . . 4 הָעוֹלָם גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ, אֵין אָסוּר וְאֵין מֻתָּר, אֵין תָּפֵל וְאֵין עִקָּר, טוֹב וְרַע — הַכֹּל נִפְתַּר וּבָרוּר כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ . . 5 טוֹב — הַזֹּהַר, רַע — הַחֹששֶׁךְ, טוֹב הַלֹּבֶן, רַע — הַשְּׁחוֹר, טוֹב — הַגִּיל וְרַע — מָגוֹר . . . וְאִם כָּל כָּךְ מַזְהִיר הָאוֹר, אֵין לִירֹא מִפְּנֵי הַחשֶׁךְ ( גולדברג ,1973 98 - 99 ) . הממד הקונקרטי נעדר משירים אלה . רכיבי השירים חובקי-כול — סגריר, גשם, שמש, העולם — ומבטאים ניגודים כלליים על דרך ההגדה ( telling ) בלבד, ללא הַרְאָיָה ( showing . ) שיר מס' ,4 למשל, נפתח בהשוואת גודלו של העולם לשמש, אבל בשתי השורות הבאות, ובניגוד לציפיית הקורא, ננטשת ההשוואה לטובת מנייה של מה שאין בעולם : "אֵין אָסוּר וְאֵין מֻתָּר, / אֵין תָּפֵל וְאֵין עִקָּר" . נוכח ביטולן של האפשרויות האתיות בשורות אלה לא ברור מה משמעותה של השורה הרביעית — "טוֹב וְרַע — הַכֹּל נִפְתַּר" . ...  To the book