|
|
טבע, רומנטיקה, לשון פואטית 271 בוערים בלב האהבה למולדת העברית, והמשורר, ששיריו היו שגורים בפינו . הוא עבר על פנינו, נבוך, דומע, כשפניו קורנים מאושר . בירכוהו התלמידים, בשם הגימנסיה — בעברית . כן, בעברית של ביאליק . והמשורר ענה במלים נרגשות, חמות ( בתוך 5 יבלוקובסקי [ עורך ] ,1962 164 ) . לאור ריבוי תיאורי הירח והלילה בשיריהם של המשוררים הצעירים טללים שפרסמו ב מן הראוי להתעכב על שירו של ביאליק "גמדי ליל", שנכתב ב- 1895 . השיר נפתח בתיאור אורו ה"זולף" של הירח : לְאוֹר הַיָּרֵחַ, הַזּוֹלֵף בְּנַחַת בִּתְכֵלֶת הָאַוֵּר הַמְשַׁכֵּר הַלֵּב כַּחֲלוֹם זָהָב, וּכְמִקְסָם עֵינַיִם יְעַוֵּר ; לְאוֹר הַיָּרֵחַ בַּלָּיְלָה, עֵת יִצְלַל מְלֹא תֵבֵל בַּדְּמָמָה, וּבְסוּת אוֹר קִפָּאוֹן תִּתְעַלֵּף הַחֹרְשָׁה בְּתַחְתִּית הָרָמָה ( ביאליק ,2004 66 ) . כזכור, יואלס תיאר את הירח בשירו "ליל קיץ" ברוח דומה : "שָׁט לוֹ לְאַט הַיָּרֵחַ / מִמַּעַל לְהָרִים וְכָרִים / מַשְׁטִיף בִּנְגוֹהוֹת הַכֶּסֶף" . כך פותח גם שטרן את שירו "ליל", שבו הוא אף שואל מביאליק את הפועל "זוֹלֵף" : "זוֹלֵף אוֹר-יָרֵחַ / זוֹלֵף אוֹר...
To the book |
|
|