|
|
148 לֹא לֹא, יֻצְמַת, לֹא יֻכְרַת יְהוּדִי ! לֹא יִשְׁכַּח עַצְמוּתוֹ, לֹא יֻבְרַח יְהוּדִי ! — גַּם בְּבוֹר-הַגּוּפוֹת, בְּסִנּוּן אַחֲרוֹן שֶׁל אָבָק-וַאֲוִיר בַּעֲפַר-קִמָּרוֹן . תִּתְעַוֵּת אֲדָמָה, וִילָּבֵט הַחוֹל, וְחָרוֹן וְתִקְוָה מְרַמְּזִים מִשְּׁאוֹל וְאוֹמְרִים לָאוֹיֵב, הַמַּבִּיט מִתְפַּלֵּץ : — זֶה אֵינֶנּוּ הַקֵּץ ! זְכֹר — אֵינֶנּוּ הַקֵּץ ! בין ערפלים , ,1966 עמ' 148 - 149 . על פי חיים נגיד, השיר נכתב ב- 1946 .
To the book |
|
|