|
|
89 שֶׁל אֲנָשִׁים קְטַנִּים נִפְנֵף לִפְנֵי עֵינֵינוּ, לֹא הִנִּיחַ לִרְאוֹת . עֵץ-הָדָר קָטָן, לֹא תָּנָ"כִי, חוֹל חִוֵּר בַּחוֹף, חַמְרָה כִּשְׂדֵה-קְרָב נוֹשָׁן, יָם — בִּמְקוֹמוֹת "תִּיכוֹנִי"-כָּחֹל, וְלִפְעָמִים — יָם הַנִּדָּח, מַהְבִּיל לִרְחוֹבוֹת שֶׁצָּנְחוּ עַד שְׂפָתוֹ, צְרִיף וְעָצִיץ הַמַּחֲלִיד מְיֹאָשׁ מִפִּרְחוֹ הַיָּחִיד, עֲבוֹדָה לְלֹא שִׁלְטוֹן בְּחֹם נָח כְּשַׂק עַל הָעוֹר, עָמָל — בֵּן חוֹרֵג לַשָּׁרָב, וְהַרְצָאָה נְבוּבָה בְּשַׁבָּת, רִיצַת-סַנְוֵרִים שֶׁל הָעִיר וּרְחִיצָה בֶּהָמוֹן הַיַּמִּי . עִיר לֹא-נֻחָמָה ! כֵּן, עִם פְּגִישַׁת-בְּרֵאשִׁית דִּמִּינוּךְ : בֵּית חוֹלִים שָׂרוּעַ, שֶׁבָּךְ כָּל חֳלָיֵינוּ נִקְווּ, וְאֶרֶס-גּוֹלוֹת בָּךְ נִפְלַט, וְדוֹר שֶׁנִּכְרַת מֵעוֹלָם לוֹמֵד מְסֻנְוָר בָּךְ לִחְיוֹת . אַךְ חֻמֵּך הַיַּמִּי-מִדְבָּרִי הָיָה לִי כְּחֹם הַלֵּב לִיְּהוּדֵי שִׁבְעִים גָּלֻיּוֹת, שֶׁגַּם בְּסִבְלָם הַכַּלְבִּי מְזַנֵּק בָּהֶם רֶגֶשׁ עַתִּיק כִּבְאֵר בַּכִּבְשָׁן הַיּוֹקֵד וּמַרְקִיעַ מִתְּהוֹם, כְּאוֹתוֹ יְגוֹן-עֲנָקִים שֶׁל בְּיַאלִיק מוּל ד...
To the book |
|
|