|
|
התחלתי את דרכי בשדה החינוך הפורמלי כמורה לפיזיקה בתיכון דנציגר בקריית שמונה . הייתה זו תקופת הקטיושות ערב מלחמת לבנון הראשונה , תקופה שרק העצימה את הפער בין מרכז ופריפריה . פניתי לשדה החינוך לאחר שהבנתי כי אין לי עניין להמשיך לעבוד כמהנדס מכונות , התחום שהתמחיתי בו בלימודיי באוניברסיטת תל אביב . אהבתי , ואני עדיין אוהב , ללמד . האתגר העיקרי שסימנתי לעצמי כמורה של המגמה לפיזיקה בקריית שמונה , היה להכין את תלמידיי לבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד , כדי שיוכלו לבנות את עתידם בכל מקום שיבחרו . תלמידיי נענו לאתגר וקיבלו ציונים טובים בבחינות הבגרות . בקיץ , 1991 לאחר שהעתקנו את מגורינו לירושלים , השתתפתי בכנס בין - לאומי מטעם מכון פוירשטיין , ושם צפיתי לראשונה באינטראקציה מתווכת . זה היה בעת שראובן פוירשטיין עבד עם ילדה קטנה . הוא האזין לפרטי הפרטים של תהליכי חשיבתה והסביר אותם לקהל המשתתפים . הילדה הגיבה בשמחה לשיחה עם פוירשטיין , והשינוי שחל בדרכי למידתה וחשיבתה ניכר בפרק הזמן הקצר של ההדגמה . במהלך השנים צפיתי בעשרות אינטראקציות מתווכות שביצע ראובן פוירשטיין . מטרת ההוראה אצל פוירשטיין היי...
To the book |
|
|