|
|
זיכרונות יודעים להיות ערמומיים , לברוח כשרוצים להניח עליהם יד . כמו דגיגים קטנים , כמו סלסולי גלים ליד החוף שמדגדגים את הרגליים ומתמוססים לקצף . פעמים רבות הזיכרון הוא ידיעה מופשטת של מה שהיה פעם . זיכרון נערם על זיכרון , צל של צל , עד שכבר אין יודעים מהו הזיכרון הטהור ומהו הזיכרון של הזיכרון . ( יהודית רותם , אהבתי כל כך )
To the book |
|
|