פרק שמיני זיכרונות בני שלושים ומשהו

סיפור של דרור : " נער החלומות " ( II ) דרור , בן , 42 איש היי טק ממרכז הארץ , מעיד כי הדחייה החברתית שחווה הותירה בו עקבות עמוקים . איש הקשר שדרכו הגעתי לדרור סיפר לי שהוא אדם מצליח במיוחד ואמר כי אף שישנו קושי חברתי בעברו של דרור , כאשר אפגוש אותו לראשונה לא אאמין שאי פעם חווה דחייה . דרור הסכים להיפגש אתי לקפה של אחר הצהריים בלב תל אביב , הנשמה הפועמת של מקום עבודתו . כשתיאמנו את הפגישה העדפתי את שעות הבוקר , אולם בסופו של דבר קבענו שניפגש אחר הצהריים , שכן דרור חשב ש " לא יהיה לו ראש " לעבודה אחרי הריאיון . כשהגעתי למקום ניסיתי לנחש מי זה דרור , כי הוא לא נתן כל סימן זיהוי . שאלתי את עצמי מי מתאים לתדמית הדחוי ומי לתדמית המקובל וניסיתי לנחש " הפוך על הפוך " . זה לא עבד , ודרור הגיע באיחור קל ובידו כוס קפה . כשהגיע שאל אותי אם ניסיתי לנחש מי הוא . שאלתי : " למה ? " והוא ענה : " אני סתם שואל , כי לפעמים זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו עומדים לפגוש אדם זר . " מכאן התגלגלה שיחה על תדמיות . שאלתי : " אתה חושב שאתה מתאים לתדמית של מי שאתה עומד לספר לי עליו ? " דרור : " שמעתי שאני בכלל לא נראה ...  To the book