משחר ילדותנו אנו שואפים להשתייכות קבוצתית ( Nesdale et al ,. (; 2009 אנו רוצים להתחבב על הסובבים אותנו , לחוש שאנו שייכים ( Leary , 2001 ) ולדמות לשאר חברי הקבוצה . ילדים מגלים הטיה חזקה לטובת קבוצתם לעומת קבוצות החוץ כאשר הם נדרשים לקבל החלטות ולבחור בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ . במקרים אלו הם מציגים כלפי חוץ עמדות חיוביות ( יותר מאשר שליליות ) כלפי קבוצתם ומייחסים ערך גבוה לתכונות חברי הקבוצה שלהם כפי שהם מבינים אותן , על מנת למצב את עצמם ואת חבריהם באופן שישביע את רצונם ויעזור להם לזכות בסטטוס ההולם את ציפיותיהם ואת תקוותיהם החברתיות ( . ( Nesdale , 2007 דחייה חברתית היא תופעה נפוצה ועוצמתית ביותר בגיל החביון ( , ( 12 - 6 הקיימת גם בגיל ההתבגרות . על פי בינשטוק ( 2003 ) הדחייה החברתית נחווית בגיל הילדות התיכונה לא רק בקרב ילדים דחויים כרונית , המהווים כ % 10 מכלל הילדים , אלא גם בקרב ילדים " תקינים " מבחינה חברתית . 47 % סובלים מחרם , הצקות , התעלמות , נידוי , השפלה גופנית ופגיעות גופניות הגורמים לחוויית דחייה , ו % 53 משתתפים באירועי דחיית עמיתים – באופן פעיל או כצופים – ומושפעים...
To the book