סדק בחזות מהוגנת של אישה נשואה

עירית התקדמה בטיפול הנפשי שלה , הצליחה ללמוד לבטא רגשות וצרכים שלה , שהיו מהודקים מאחורי תפקוד פרקטי ברמה גבוהה , שליטה רגשית וחזות אסתטית ומהוגנת שעליה הקפידה . בטיפול היא אווררה זיכרונות טראומטיים מילדותה , בצל אם קפדנית שניסתה לעצב ולרסן אותה לפי סטנדרטים התנהגותיים נוקשים , ואב חלש וחם , שפינה לאם את גידולה . לפרקים , כמעט באופן מקרי , עירית סיפרה על יזהר בעלה , איש מקצוע מכובד , שמאפשר לה חיים טובים , אבל , כמו אביה , הוא חם וכנוע , ומבלה את זמנו בחדר העבודה שלו – מצב שהוצג על ידה כנוח לה ולווה בהתמרמרות קלה ש " הכול עליה " . נקודת המפנה בטיפול חלה יום אחד , כאשר עירית סיפרה שלפנות בוקר צלצלו אליהם מהמשטרה . הסתבר שבתה המתבגרת , שעל מהוגנותה היא ניסתה לשמור , בעיקר כשהזהירה אותה מפני התמסרות מינית – נאספה יחד עם נערים אחדים בגלל רעש והתגודדות על כביש במפגש שכלל שתייה ואפשרות למגע מיני מסכן , שלגביו בתה לא זכרה אחר – כך דבר . הבעתה מן הפרשיה הזו ניבטה מעיניה של עירית , אלא שמהר מאוד היא אימצה את הנימה שבתה עכשיו בסדר גמור , היא נערה חכמה , הכול שב לקדמותו " כמו בכל המשפחות " . מול ...  To the book