עולמו של הילד כולל את תחושותיו ותנועותיו , את רגשותיו , מחשבותיו , תפיסותיו ודמיונותיו , בישות שמודעת לעצמה ולסובבים אותה ; הוא בוכה וצועק , מבקש או נמנע מכך ; הוא מגלגל גולות ורץ לזרוק אבן , הוא חושב שהוריו מעדיפים את אחיו , תופס מראה פנים מאוכזב או תשוש , מדמיין שמשהו רע יכול לקרות לו , והוא שמח , כועס , נעלב , פוחד ומקנא בכל גיל , באופן המייחד אותו בסביבתו . מהותו של הילד בן זמננו כסובייקט , כאדם בפני עצמו – שמסוגל להביע את דעתו , שנשאל לגביה , שמתחשבים בדעתו , כמי שמכיר בערכו – נשקפת אלינו מכל עבר . יכולתם של ילדים קטנים כגדולים לבטא עצמם ולהתנהל במשא ומתן עם ההורה או עם מבוגר אחר – מרשימה ומחייבת כבוד . ילדה כבת שנתיים המטיילת עם אביה בפארק מפגינה זאת : היא פונה אליו כשהיא מצביעה על הקיוסק הסמוך ואומרת : " אבא שם , שם ! " , וחוזרת על כך , כשאביה מדבר בטלפון שלו . הילדה ממתינה , מסתכלת עליו וממשיכה חליפות : " אבא , שם , שם " . האב ממשיך לדבר , לבסוף הוא מתפנה , קונה בקיוסק שלגונים לשניהם , והם מתיישבים ללקק ולשוחח על שפת הנחל , כשראשיהם קרובים . את ההורה והילד המשוחחים , המקיימים ב...
To the book