ביטויי חוסר אונים של הורים

הורים כנותני שירותים לעיתים קרובות עלול הורה כיום לחוש שהוא נמצא במאסף – נעדר יכולת להבין את ילדו או ילדיו ולהתמצא כמותם בתרבות שבה הם חיים , כשהם מצטיירים לו כבעלי סמכות ( בטכנולוגיה , בענייניהם החברתיים ובמיניות ) , והוא – ההורה חסר שפה לעומתם , מנסה להשתלב . נדמיין את דיאלוג הבא בין מתבגר לאמו : הוא יאמר לה שהוא מצטרף לפעילות כלשהי עם ילדים מן הכתה שלו , והיא תשאל : " מי הולך ? " . הוא יענה : " כולם הולכים " . והיא תשאל : " מי זה כולם ? " , ויסתבר ששני ילדים , והיא תעמוד על דעתה ש " שניים זה לא כולם " . אם היא תמשיך בדיאלוג , מתוך דאגה ובניסיון להפגנת סמכותה היא תאמר : " תתקשר ל X לברר אם הוא הולך " , ואילו בנה יאמר : " אמא , אנחנו מקושרים ! " . ההבחנה בין " תתקשר " ו " מקושר " היא הבחנה תרבותית , ואת הבדלי התרבות בין הדורות הורה צריך ללמוד כדי להתנהל מול המתבגר שלו גם כשהוא מכיר אותם . במקרה שלפנינו אפשרי שהנער נתפס על ידי אמו כחסר שיפוט חברתי הולם , והיא ( בתפיסתה ) מאמינה שעליה לייצג עבורו מציאות לא רצויה או מסכנת לכאורה ולשים לה גבול . אלא שהוא בעצם נער שחס על אמו כשהוא מסביר לה...  To the book