המנהיג-מחנך והקהילה האקדמית

היום אנו נוטים לראות את האינטרס הכלכלי כסיבה ישירה להבדל האידאולוגי בין מנהיגים שונים , אך הרמב " ם ניתח גם את הנטייה החברתית של המנהיג בזיקה לשכל או לדמיון , כפי שנהג לאורך שיטתו . לפיכך , אפשר לראות בטיפוסי ההנהגה שמשרטט הרמב " ם טיפוסים מובילים של שתי אלטרנטיבות חינוכיות קוטביות : האחת , החלופה שמייצג מחנך - מנהיג העומד בראשה של התאגדות המוקירה את השכליות כאידאל עליון ומחשיבה את האמת כערך מוחלט . התאגדות זאת תפעל כמו החברה - מדינה שתיאר הרמב " ם , ותחתור לחנך את חבריה לדעות אמיתיות . כמו המנהיג השכלי הרמב " מי , גם המחנך השכלי המודרני , יראה בנמעניו יצורים אשר תכליתם ואושרם במיצוי שכליותם . הקהילה האקדמית שבה יפעל , תעבוד כמו החברה השכלית , שבראשה יעמוד המנהיג הרמב " מי , ותחתור להבטיח את התנאים למרב הסיכויים להגיע לאמת . החלופה השנייה היא התאגדות המופעלת על ידי דמיון וחזון רוחני-יצירתי . היות והדמיון הוא יכולת חושנית במהותה , המחנך -מנהיג הדמיוני יפעל כמו המנהיג הפוליטי ויקדם מדדים תוצאתיים ומדידים ( תחת תיאוריות מופשטות ) להערכת תפוקות חברי הקהילה האקדמית שהוא עומד בראשה . קהילה ז...  To the book