מוריו של הרמב " ם הם אלפאראבי ואבן סינא , ( 1037 - 980 ) מפרשיו המוסלמיים של אריסטו . את שורשיה של תפיסת השכליות של הרמב "ם 27 ייתכן שמקורו של הספק איננו ברוחב המבט או בצמצומו , אלא בניידותו . בן זמננו מוותר על אמת נחרצת ומסתפק באמת תלוית הקשר , ב " נרטיב " , מפני שאין הוא קשור עוד למקום אחד קבוע כמו בן דורו של הרמב " ם . כלי החשיבה , כמו המחשב האישי , הם נישאים וניידים ותנועתיות זו משפיעה על " זרימת " התכנים . אפשר לאתר ללא קושי אצל אריסטו , אך את אופי חיבורה אל תפיסת שפה ואל תפיסת אמונה ינק הרמב " ם מאלפאראבי . את השילוב של שני אלה בתוך תפיסת השגחה הוא קיבל מאבן סינא . העניין הראשוני של אלפאראבי וממשיכיו , אבן סינא , הרמב " ם ואבן רשד , הוא להפוך את הסמכות המסורתית - היסטורית של כתבי הקודש לסמכות פילוסופית . אלפאראבי הצליח לשלב בין תפיסה פילוסופית לבין חקיקה הלכתית , בלי שהאחת תיפול מובסת לרגלי האחרת . לא לחינם היה אלפאראבי הפילוסוף הימי - ביניימי החשוב ביותר בעיני הרמב " ם . באיגרתו המפורסמת לרבי שמואל אבן תיבון מעתיר הרמב "ם שבחים על ראשו : " כל מה שחיבר בכלל , ובפרט ספר ‘ התחלות ה...
To the book