פחד מוות

משחר נעוריה האנושות מתמודדת עם הרצון לזכות בחיי נצח . האמצעי הבדוק ביותר להתעופף מעל ההוויה הפרטית והחולפת היה לחבור למבט - על של ישות שאינה תלוית זמן ולבחון את משמעות הקיום הקטוע ביחס אליה . מנקודת מבט אישית , אדם חש שככל שחייו ארוכים יותר , וככל שהוא מדלג על סיבות רבות יותר שבכוחן לגדוע את חייו , כך ההישג שלו הוא אלוהי יותר . האדם המודרני כבר מודה בפה מלא שהוא אוסר מלחמה על המוות . הלוחמים היוצאים לקרב זה , עוטים על פי רוב חלוקים לבנים , אך יש בהם גם חובשי כתרים ולובשי מדים , משום שעל פי רוב המוות פוגע בחיילים ובחולים . מכוח עליון שאימתו מוטלת על האדם מרגע בואו לעולם , היה המוות לאירוע מקומי ומקרי . אין הוא עוד אותו יסוד מאציל משמעות , ההופך את כל בני האדם כאיש אחד לבני תמותה , וגם לא פיסת נצח שאינה מושגת . ככל שעלתה תוחלת החיים , התמקדו הדגשי החינוך בהארכת איכותם ולא בחיפוש אחר המהות המכוננת , שהווייתה חדלת החידלון מעניקה מובן לשהות האפיזודית עלי אדמות . גם החינוך לא פסק ממאמציו להטיף לערכים , אשר ראוי למסור עליהם את הנפש , אך ספק אם מי ששרד במלחמות , בכיבוש פסגות ובצליחת מדבריות שמ...  To the book