האם העובדה שהגדרות המצב שונות זו מזו , משמעותה כי הכל יחסי ? האם אין אפשרות לשפוט מה נכון מוסרית ומה שגוי ? האם העובדה שבני אדם הם אינטרסנטים , משמעותה היא כי הם ' לא מוסריים ' ? להלן נראה כי התשובה לשלוש השאלות הללו היא ' לא ' . לפי גופמן , הדבר היחסי הוא הגדרות המצב השונות , אולם השיפוט המוסרי אינו שייך אליהן . השיפוט המוסרי , כפי שאנו משתמשים בו בסדרה זו , מתייחס לשאלה כיצד מגיב אדם לסבלו של אחר , וגופמן מעניק בידינו כלים טובים לשיפוט מעין זה . מצבו של יחס הכבוד – יכולתו של אדם לשחק תפקידים שונים ומגוונים – יסמן עבורנו , ביחס הפוך , את מצבי הסבל . על כך הסברנו בפרק השני , בתת הפרק השישי : " השפלה " . כפיית תפקיד , מניעת ניעות , הגבלת חופש התנועה , חדירה לתחום הפרט או אל גוף הפרט , מניעת שליטה ביכולת לבצע הפרדה בין האזור הנסתר לחזית , כפיית אביזרים – כל אלו קשורים בגרימת סבל במינונים גבוהים מאוד או גבוהים פחות . מולם צריך אדם , בהיותו בעמדת הקהל , להחליט מה יעשה : ישמר את המצב או יחוש לעזרה – יחבר תגובה המשקמת את הכשל בביצוע , יסייע בכיסוי מה שאמור להיות נסתר , יאפשר את חופש התנועה ,...
To the book