גבולות

הכבוד נחוץ הן לתפקוד הפרטי של האדם והן לתפקודה של קבוצה שחבריה מזהים עצמם אתה . גדר הגבול , המכס ומסוף הנוסעים מהווים מכשירים ליצירת זהות , משום שהם כלים ליצירת ההפרדה בין ה ' פנים' ל ' חוץ ' ברמה הלאומית . קירות הבית וכללי ההתנהגות בקרב הדרים בו מהווים את החיץ המפריד בין המשפחה לכלל החברה ; הבגד והמרחק הפיזי בין האדם לחברו ברחוב מהווים את החיץ בין האדם לבני ביתו ובינו ובין יתר חברי החברה . אדם עשוי למצוא עצמו ביחסי קרבה גדולים מאוד עם אדם אחר , ולהרשות לאחר להכתיב לו את סדר היום ולפלוש אל גופו . מדינות עשויות להזניח את קו הגבול בינן ובין מדינות שכנות . בית עשוי להיות פתוח בפני קבוצות גדולות של עוברי אורח . כל עוד לבני האדם יש שליטה על הגבולות המפרידים בינם לבין אחרים ועל הגדרת המצב בין גבולות אלה , נאמר שיחסי הגומלין מתנהלים כסדרם . הזהות , אם להסתמך על דבריו של גופמן , לא נוצרת תוך ההסתגרות בגבולות , אלא מתהווה במסגרת היכולת לשלוט בפתיחה ובסגירה שלהם ; היא נוצרת ומתגבשת תוך שהפרט והקבוצה בוחרים מה לקדם אל החזית מתוך המרחבים הנסתרים שכוננו לעצמם , להציג בפני האחר או לערבו בו , ומה להס...  To the book