מרכיב ראשון: כפיית תפקיד

כפיית תפקיד היא מצב בו אדם נאלץ להציג ביצוע אותו אינו חפץ לבצע : ללבוש בגדים אותם לא חפץ ללבוש , להשתמש במחוות בהן לא רצה להשתמש , להימצא במקומות בהם לא רצה להיות . החשש מ ' הבושה שמא אחרים יראו אותי במצבי ' הוא התחושה המאותתת על מצב כפוי מעין זה . אם האדם עליו נכפה תפקיד ייחשף לעיני אחרים , הוא יחווה תחושה קשה עליה יקשה עליו להתגבר . כליאת אדם בבית סוהר היא כפייה כזו : בכלא האדם נאלץ ללבוש בגדים בהם אינו חפץ להופיע בציבור ואשר מציגים את הסטטוס החברתי הנמוך שלו לראווה ; הוא נאלץ לפנות אל סוהריו באופן מכובד בשעה שהללו גורמים סבל ; והוא נאלץ לבצע עבודות אותן אין ברצונו לבצע , ולהתנהג כאילו הדבר מקובל עליו . האזורים הנסתרים העומדים לרשותו מצומצמים או מבוטלים לחלוטין , באופן שלא מאפשר לו להכין עצמו למעט התפקידים שנותרו בידיו . במקביל נמנעים מהאדם כל אותם תפקידים אותם הוא חפץ לבצע : תפקידיו המשפחתיים , תפקידים חברתיים להם הורגל ומגוון התפקידים בעולם העסקים . לאחר מאסר מתקשים אנשים לעתים לשקם את חייהם במשך שנים ארוכות , גם אם המאסר לא היה ארוך . זאת משום שמאסר פוגע בדיוק בתכונה שהיא מהות אנו...  To the book