|
|
אנו בונים את חיינו ועתידנו , אנו חיים בתוך מה שפייר בורדייה הגדיר כ ' אלימות סמלית ' : אלימות רכה , בלתי מורגשת , בלתי נראית בעיני הקורבנות עצמם , הפועלת בעיקר בדרכים הסמליות של התקשורת וההכרה , או ליתר דיוק , של אי ההכרה , של ההוקרה , או למצער , של הרגש . במקום אחר , ותוך התייחסות ישירה לגופמן , כותב בורדייה בנוגע ליחסי הכוח בין נשים לגברים כי אלו תבניות היסטוריות ומבודלות היטב , שמקורן במרחב חברתי שהוא עצמו מבודל היטב , והן משעתקות את עצמן דרך החניכויות [ תהליכי החברות – ער " א ] הקשורות לניסיון שצוברים הסוכנים על אודות תבניותיהם של המרחבים האלה . מה שמתאר בורדייה הן מסגרות של חניכה ויחסי גומלין אחרים שמעוצבות על ידי יחסי כוח , ואשר יחסי הכוח המעצבים אותן נראים לשותפים להם כמו סדר העולם עצמו ולכן שקופים למדכאים ולמדוכאים כאחד . כך , למשל , לומדת אישה את מקומה הנחות בהיררכיה שבין נשים וגברים , ומפנימה את מחוות הגוף , לשון הדיבור והציפיות המתאימות ליחסי כוח אלו . כשהיא לומדת להתנהל באופן שמשחזר את נחיתותה , היא ושותפיה ליחסי הגומלין רואים בה ' אישה המתפקדת כהלכה ' ולא אישה שנכנעה ליחסי...
To the book |
|
|