המשחק והביצוע

הזווית ממנה בוחן גופמן את יחסי הגומלין , ואשר אותה הצגנו בקצרה , הביאה אותו להשתמש בעולם המושגים הלקוח מהתיאטרון . כוונתו הייתה להדגיש את הנחת היסוד שלו , שיחסי הגומלין בין בני האדם מתנהלים בדומה להצגה בתיאטרון : השחקנים ( אנחנו ) לובשים מסכות , עוטים על פניהם הבעות , משתמשים באביזרים ובתפאורה כדי להשיג את הרושם אותו הם מבקשים ליצור ומבצעים תפקידים בהתאם לאינטרסים שלהם , בהתאם לאפשרויות הפתוחות בפניהם ובהתאם לאילוצים להם הם כפופים . אלא שבשונה מהתיאטרון , החופש לאלתר ולשנות את הביצוע הוא עצום , מגוון התפקידים אינו מוגבל והביצועים אינם פוסקים כל עוד מתפקדים בני האדם בחברה . 21 הצגת האני בחיי היומיום , הפרק " ביצועים " ; על מאפייני המוסדות הטוטליים , הקדמתו של אורי רם . גופמן טוען ( בסוף הצגת האני בחיי היומיום ) שהשימוש במטפורות מעולם התאטרון נכון רק לצורך הצגת רעיונותיו הכלליים ואין להפריז בדמיון בין הצגה בתאטרון לבין ביצוע בחיי היומיום . 22 הצגת האני בחיי היומיום , ע ' . 72 - 68 הבה נחשוב על מורה העומד בפני כיתה : בערב הקודם הוא הכין את הרצאתו כך שתתאים לתלמידיו ואף התאמן מעט מול הראי ...  To the book