צלקתו של אודיסאוס, זיכרון ילדות ומרסל פרוסט האומנם חיקוי המציאות?

עמיהוד גלעד צלקתו של אודיסאוס מבשרת את זיהויו הראשון של האורח , זיהוי העתיד להתיר את עלילת האודיסאה כולה . זיהוי זה כרוך בזיכרון הילדוּת שבו נזכרת גם המינקת . את בואו של אודיסאוס מקדימה השלמת האריג בידי פנלופה , לאחר שנתגלה סוד התרתו , והשלמתו תאלץ אותה לבחור באחד ממחזריה ולנטוש את תקוותה שאודיסאוס בעלה ישוב אליה . לפנינו סיפור על נאמנות ללא סייג – של אישה לבן זוגה , של בן הזוג לאשתו ושל הבן לאביו , שכן בתוך המרקם של דרמה זו שזור גם ניסיונו של טלמכוס למצוא את אביו ( זו ה " טלמכיה " שגלומה באודיסאה , כבר בשיר השני , כחלק חיוני בה ) . הזקנים כבר איבדו כל אמונה כי אודיסאוס יחזור , אך אמונה זו איננה נוטשת את פנלופה ובנה . לא מקרה הוא שטלמכוס הוא האיש שאליו מתוודע אודיסאוס בראשונה ומשביעו לבל יגלה את זהותו . סיפורה של הצלקת כרוך בביקור אצל סבו וסבתו של אודיסאוס ובאזכור כי הסב הוא שקבע את שמו של אודיסאוס בעודו בזרועות המינקת שטיפלה בו , זו הרוחצת עתה את רגלו . בעטיה של הצלקת בשוקו של אודיסאוס , שנגרמה על ידי חזיר בר בציד על הפרנסוס , היא מזהה מיהו הקבצן הזקן , שאף קודם לכן דמה בעיניה מאוד לא...  To the book