"מישהו מריץ אותי": השעה הפרטנית כמקפצה לתלמידים ולמורים כאחד

אורי קדין הקדשה למורים מורים אכפתיים שחשוב להם לדעת מה התלמידים שלהם מרגישים , מורים המכוונים לצרכים של תלמידיהם ופועלים מתוך עמדה ערכית המייחסת קדימות עליונה לכבוד האדם ולשוויון ערך האדם ( נודינגס , 2008 ) ימצאו בשעה הפרטנית , כפי שאציג אותה להלן , הזדמנות לממש הלכה למעשה את השקפת עולמם . זו עמדה חינוכית ונקודת מוצא למורים שרואים בחינוך ייעוד . השאיפה היא לזמן לכל אחד ואחת את האפשרויות לפיתוח מיטבי של היכולות האנושיות והאישיות שגלומות בהם , כדי שיזכו ליהנות מחיים אוטונומיים ומלאים של התפתחות והגשמה עצמית ( אלוני , . ( 2013 תלמידים ומורים בוקר סתווי מעונן , בעוד דקות אחדות יישמע צלצול המודיע על פתיחת יום לימודים חדש ועל תחילת השיעור הראשון . מרחובות השכונה הסמוכים לבית הספר צועדים לאיטם ילדים , על גבם משא ילקוטים הגדולים ממידתם . הם פוגשים חברים ומשוחחים איתם בעליצות ובקולניות . בחצר שבקדמת בית הספר מתרוצצים ילדים שהקדימו את בואם . חלקם בועטים ומשחקים בכדור או מתגוששים זה עם זה , משוטטים ללא מטרה ברורה , ויש הרוכנים סביב חילזון שנמצא משוטט לאיטו על פני האדמה . בה בעת מתכנסות לאיטן המכו...  To the book