"תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים" על מפגשים יום-יומיים בין סמכות רבנית לחירות אישית

ג . רבנים עם ( או בלי ) כתפיים רחבות חנה ארנדט טוענת שבזמנים המודרניים יש בלבול עמוק בין חירות לסמכות ( . ( Arendt , 1956 היא מסבירה איך הנחות יסוד המאפיינות את המחשבה הליברלית יצרו דיכוטומיה שאינה ניתנת לגישור בין השתיים . כך , כאשר מבקשים לצרף את הרעיון שחופש מחייב חירות אישית ואת הרעיון שחירות נובעת מהשראה עצמית ( בלבד ) — כל ציות מרצון נהפך לפרדוקס . בעקבות קו מחשבה זה , כל סוגי הסמכות נדמים פרדוקסליים ונתפסים כניגוד מוחלט לחירות אמיתית . הבנות מסוג זה תרמו לדגם דיכוטומי של חירות לעומת סמכות בשיח המחקרי ובשיח הציבורי כאחד . בשונה מהוגים ליברלים , המתגאים במאבק ער נגד כל צורה של כוח או סמכות , פוקו השקיע מאמץ רב בניסיון להראות צורות אחרות של כוח ששיח זה של חירות רווי בהם . לטענתו , ההישמרות הערנית מפני כוח נהפכה בעצמה לצורה של כוח . יתרה מזו : כוח זה חזק יותר מקודמו בשל היותו מרומז ומושרש בתהליכי האינדיבידואציה עצמם . פוקו מציע להשתמש בהצגות חלופיות של העצמי כדי לסרב לצורות בלתי נראות אלה של אינדיבידואציה . בהשראת עבודתו המאוחרת של פוקו , ה " מפנה האתי " באנתרופולוגיה הוביל לאחרונה ...  To the book