"ושניהם שווים" על פרשנות כיוצרת ערכים בספרות היהודית העתיקה

עמית גבריהו מבוא להלכה — פנים זועפות , לאגדה — פנים שוחקות . זו קפדנית , מחמרת , קשה כברזל — מדת הדין ; וזו ותרנית , מקילה , רכה משמן — מדת הרחמים . זו גוזרת גזרה ואינה נותנתה לשעורים : הן שלה הן ולאו שלה לאו ; וזו יועצת עצה ומשערת כחו ודעתו של אדם : הן ולאו ורפה בידה . זו — קלפה , גוף , מעשה ; וזו — תוך , נשמה , כוונה ( ביאליק , תרצ " ח ) . במילים אלה פתח ח " ן ביאליק את מאמרו " הלכה ואגדה " . אף כי את שאר המאמר העביר בטשטוש ההבדלים הללו ובפירוק הדיכוטומיה בין ההלכה לבין האגדה , " אבק אמת" כלשונו נותר בהם . אבק אמת זה מקורו בראשוני הנוצרים : קשיות ההלכה כברזל היא הד * מאמר זה הוא עיבוד של פרק ד לעבודת המוסמך שלי ( גבריהו , תשע " ב ) , שכתבתי בהנחייתו של מורי פרופ ' מנחם כהנא . תודתי לו על ההנחיה אז והיום . כל הציטוטים מספרות חז " ל הם מכתבי היד הטובים שלהם על פי אתר " מאגרים " , אלא אם כן צוין אחרת . התרגומים מהספרות היוונית והלטינית הם שלי . של טרטוליאנוס , שקשר את התורה ואת " הברית הישנה " עם " חרב נקמת נקם ברית" ( ויקרא כו , כה ) . הקישור של ההלכה אל הקליפה , הגוף והמעשה — והנגדתה ...  To the book