|
|
החשש הגדול ביותר של ההנהגה החרדית הוא שהשירות הצבאי ישחק מאפייני זהות חשובים של הצעירים החרדים . חשש זה אינו בלתי מבוסס , שהרי הצעיר החרדי המתגייס בגיל 18 עובר בבת אחת מחיים מוגנים בתוככי הקהילה , במסגרת ישיבתית על כל מאפייניה הייחודיים , לחיים בסביבה פתוחה ; הוא נפגש לראשונה עם אורחות חיים זרים לו , עם עולם ערכים אחר , עם דמויות שכמותן לא הכיר . זאת ועוד : המסגרת הצבאית , בהיותה מסגרת כופה , מחזיקה בכוח מעשי וסמלי רב כלפי הצעיר המתגייס , ולכן יכולת ההשפעה שלה על עיצובו גבוהה יחסית . לכך יש להוסיף שלעיסוק הצבאי — למן נהיגה בטנק ועד להסתערות על גבעה — כוח משיכה רב לצעירים בגיל הגיוס ושלחוויה הצבאית אופי כוליי . התוצאה המצטברת של השינוי הדרמתי עלולה להיות , כאמור , התרופפות המחויבות של הצעיר החרדי לאורחות החיים שלאורם גדל , ומשום כך — מנקודת הראות של הקהילה החרדית — מדובר באיום של ממש על הזהות החרדית של הדור הבא . חברה ליברלית רב – תרבותית אמורה לאפשר לתרבויות שונות לפרוח בתוכה . גם אם יש מחלוקת באשר למידת החובה של הכלל ( באמצעות תקציב המדינה ) לממן את הבחירות התרבותיות של קהילות שונות ,...
To the book |
|
|