|
|
השיח הציבורי סביב סוגיית הגיוס מתלהט לפעמים ומשיא את המתווכחים להטיח האשמות הדדיות שאין בהן ממש . וכך , מהכיוון החרדי נשמעת לעתים הטענה שגיוסם של חרדים לצבא הוא העברה על הדת . ואולם זו האשמת שווא , בבחינת רטוריקה ריקה . השירות הצבאי , כשלעצמו , איננו פוגע בחופש הדת של המאמין . אדם יכול לשרת בצה " ל ולהקפיד על כל תרי " ג המצוות , קלה כבחמורה . מנגד , גורמים אנטי – חרדיים מטיחים לעתים האשמה כאילו החרדים נמנעים משירות צבאי מתוך רצון נצלני לקיים חיי טפילות על חשבון שאר האזרחים . ואולם זו טענת בורות . ההתנגדות החרדית לגיוס היא עניינית . מקורה בתפיסה שהשירות הצבאי מאיים על אורחות חייהם ( ולא על מצוות הדת ) . הבנה טובה יותר של עמדות בעלי הפלוגתא יכולה להצביע על האפשרות של פתרון מרפא למחלוקת . נדרש מתווה שיקרב בין חלקי העם ולא ירחיקם זה מזה . דעת למבין : לאחר שיידחו האשמות השווא ההדדיות יהיה ברור כי לשני הצדדים בוויכוח הציבורי טענות אמת הנוגעות בליבת הזהות שלהם . 22 ירמיהו לג , כה . היות שכך אנו סבורים כי על ההסדר העתידי לכבד את הרגישויות של כל הפלגים בחברה . שיח של כפייה , של מנצחים ומנוצחים ...
To the book |
|
|