השתקפותה של לשון הדיבור בלשון העיתונות

בעברית של ימינו יש מעמד בפמ עצמו ללשון הדיבור , ובעולמנו הרוחני החברתי יש לשון בפני עצמה שאפשר לזהותה כלשון העיתונות . שתי הלשונות שנזכרו כאן אינן מישור אחד , ולפי שורת הדיו לא היה מקוס להשוות ביניהן , אף לא היה צריך לבקש את השתקפותה של זו בזו . שהרי לשון העיתונות לשון כתיבה היא מעיקרה , והיא חייבת להיות שונה ומובחנת עקרונית ומעשית מלשון הדיבור , אם כן , מה מצדיק את הזדקקותנו לשאלת השתקפותה של לשון הדיבור בלשון העיתונות ? - הווי אומר , מצב נתון מסרים של אנומליה . משהו נשתבש כאן מבחינת החברה המשתמשת בלשון העברית בישראל בשנים אלו ( בשנות השבעים והשמונים ולקראת שנות התשעים של המאה העשרים ) , ושיבוש וה מביא אותנו להידרש לשאלה זו . ויש להבהיר ו בלשון הדיבור אנו מתכוונים ללשון הדיבור רזכלתי פורמלית , כלומר אנו מוציאים ממנה את לשון דיבורם של משכילים המקפידים על הדיוק רעל גינונים בדיבורם ; ( כלשון העיתונות אנו מתכוונים ללשון הכתבות וללשון הידיעות , כלומר אין אנו כוללים כה כאן לא את לשון המסה העיתונאית ולשון מאמרי המערכת ולא את לשון הכותרות ולשון הפרסומת ; נפנה כאן אל לשון העיתונות המשמשת את ה...  To the book