|
|
נמרוד לוז טתח דבר בכותרתו של מאמר זה מצויה הנחה שאפיינה את מחקר הערים בעולם המוסלמי מראשיתו בשלהי המאה התשע עשרה רעד לשנות השישים של המאה העשרים - בהגדרתה של עיר כמוסלמית גלומה ההנחה כי לאסלאם בתיר תרבות יש סימני היכר אופייניים , תכרבית וסגולות המוליכים ליצירת מרחב עירוני שאפשר למצוא כמוהו בכל רחבי העולם המוסלמי העצום , האם מרבן מאליר שלתוניס של המאה התשיעית . לאדירנה במאה החמש עשרה ולירושלים במרוצת התקופה הממלוכית היו אותם מאפיינים עירוניים רק משום שדתם ותרברתם של התושבים הייתה מוסלמית ? הערה זו היא רק חלק מהביקורת הרכה שהייתה מנת חלקר של דגם העיר המוסלמית בשנים האחרונות ובה אני עוסק בראשית הדיון . החרקרים הראשונים של העיר בעולם המוסלמי קידמו והניעו דגם פיזי וחברתי שראה באסלאם את חזות הכול ואת הגררם המכריע בעיצוב הערים בתחומו . ברצוני להציג את דרך צמיחתו של דגם תפיסתי זה , שהשפיע זמן כה רב על חוקרים רכים מתחומי ידע שובים והיה לו חלק בכבד בקביעת דרך הבנתנו את ' הערים המוסלמיות ' . לידתו בחטא של דגם העיר המוסלמית אה הנדבך התאררטי הראשרן בבנייתו של דגם העיר באסלאם הניח מקם ובר במחקריו . ...
To the book |
|
|