פרק תשעה-עשר תולדות הרפואה בירושלים בתקופה העות'מאנית המאוחרת

נורברט שווקה כעיר ירושלים , אשר הולידה את הרפואה המודרנית כאשר נוסדו בה בתי החולים המפוארים של מסדרי הצלבנים , ' לא היה למעשה שום מוסד רפואי בתחילת המאה התשע עשרה . רק לנזירים 2 הפרנציסקנים היו רופאים , כירורגיס ורוקחים , כעיקר איטלקים וספרדים , ודרכם נשמר במידת מה קשר עם הרפואה באירופה . בית המרקחת של הפרנציסקנים , המוצג היום כמנזר ההלקאה בדרך הייסורים ןוייה דרלוררזה ) , היה מפורסם במזרח התיכון כולו , אך לדעת בני הדור שביקרו כירושלים היו כל הרופאים הפרנציסקנים זי יפנים ורמאים . בעיר היו בס מרפאים למיניהם חסדי הכשרה רפואית מקצועית , ביניהם גם כמה נשים יהודיות . טיטוס טרבלר , החוקר השווייצי הקפדן , הגדיר את עבודתם ' רמאות בלי בושה ' והוסיף שהם גרמו נזק רב \ י הגלבים התעסקו גם ב ' כירורגיה קטנה ' כגון הקזת דם ומציצת דם . הכול היה מבוסס על אמונות עממיות ולא על ידע רפואי מדעי . הטיפולים היו לעתים קרובות פעולות מתחום המגיה . כמות התרופות בבתי המרקחת של המנזרים וגם בשוק הייתה גדולה ביותר , בין התרופות היו גם כאלה שבאמת השפיעו , כבון תרופות הגורמות לשלשול להקאות או לעצירות . תרופת הפלא בגד קד...  To the book