והכנעני אז בארץ על לשונות ארץ ישראל בתקופה הכנענית

היתדות האכדי . חפירות שנערכו באתר בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים הוסיפו לממצא עוד לוחות מעטים יחסית - כיום יש בידינו כ 380 לוחות , המצויים כמוזאונים כעיקר באירופה ובמצרים , כ 350 מתוכם הם מכתבים שנשלחו אל אחנאתון וקודם לכן אל אביו . אמנחותפ השלישי . חלקם מכתבים מאת מלכים אחרים בני התקופה . ביניהם מלכי בבל ואשור ( כאזור עיראק של ימינו ) . מיתני ( בסוריה ) , חתי ( בטורקיה ) ואלשיה ( בקפריסין ) . רובם מכתבים מאת מושלי כנען , שמלכו על ערים באזורי ארץ ישראל וסביבתה , מלבנו ; ודרום סוריה בצפון ועד צפון הנגב בררום , ערד נשתמרו כמה העתקי מכתבים מאת פרעה אל מלכים ומושלי ערים . בתקופת עמארנה שלטה מצרים באזורנו . נציבים מטעם פרעה , מקומיים או מצריים , פיקחו על הנעשה ברחבי ארץ כנען ממקום מושבם בערים מרכזיות . נוסף על קשריהם עם הנציבים הייתה למלכי כנען גישה ישירה אל השלטון במצרים גופא . מכתבי אל עמארנה הם התיעוד שיש בידינו לקשרים אלה . לבד ממכתבים נשתמרו לוחות ששימשו ללימוד כתב היתדות והלשון האכדית בבית הספר לסופרים שבמצרים . אף שלמצךים הייתה מסורת כתיבה עתיקת יומין כמו זו של מסופוטמיה ....  To the book