אם נשאל קהל דוברי עבר > ת מה פירוש המילה צביון , אין ספק שהתשובה תהיה עוון ; צבע ' או כדומה . אולם אס נפנה אל מקורות העברית , נראה שאין צביון אלא ' רצון , חפץי . אומר , למשל , המדרש דברים רבה ; " יצתה בת קול ואמרה : עדיין לא הגיע צביונו של הקב " ה > כלומר רצונו של הקב " ה < לחדש את עולמו " . בכתובה מתקופת הגאונים החתן מצהיר שהוא לוקח בתולה פלונית לאישה " מן דעתי ומן צביון נפשי ' י , כלומר - מרצוני ( ראה לשוננו ל נתשכי ' ו ] , עמ ' , ( 210 וכן כותב עגנון ; " אס דירותינו שביפו אינו נאות , ואם שאר דברים שבארץ אינם לפי צביונבו , פרחים שבארץ נאים , וכראי לותר בשבילם על כמה מצרכינו " ( תמול שלשום , עמ ' . ( 455 ברור הדבר שמילה זו גזורה מן השורש צב " ה , שהוראתו ירצה , חפץ , חמד ' ן ומשורש זה באה המילה המקראית צבי בכינוי לארץ ישראל " ארץ הצבי " , שאין כוונתו אלא שהיא 1 ' ארץ חמדה / שכל העולם חפץ כח , מה קרה אפוא למילה צביוך במילון העברי באות המילים קבוצות קבוצות , וכל קבוצה מורכבת מן המילים הגזורות משורש אחד . כך , למשל , מן השורש מצ " א , מלבד הפועל מצא על במעיו , גזורים השמות מציאה , מציאו...
To the book