ד. הפרגמטיקה ופעולות הדיבור

. 1 העוסק כענייני לשרן בכלל , ובסמנטיקה בפרט , עשוי להיות מוטרד על ידי הבעיה הזאת : כמח שבמשך הרצאה אחת , אחרי שהוגיע המרצה את שומעיו שעה ארוכה , ישאל אותו אחד מהם : " אדוני , האם אתה יודע מה השעה ? . ' ברור לכול שהשומע לא התכוון לבדוק אם יש למרצה שעון ואם הסתכל בו , אלא כוונתו להודיע לו שעייף הוא מדיבורו , ומבקש ממנו שישים לו קץ . והבעיה היא : כיצד משפס המביע שאלה כדבר ידיעת השעה יתפרש כהודעה שהשואל אינו חפץ בהמשך ההרצאה ? כיצד המסר " עייפתי מדבריך " מונח במילים '' האם אתה יודע מה השעה "ז נביא דוגמה שנייה , ונתאר לעצמנו את השיחה הזאת . א . - אדוני , האס אתה יכול לפרוט לי שטר של מאה שקליםז ב . - כן , אני יכול . א . - כוונתי , האם מוכן אתה לפרוט לי את השטר ? ב . - כן , אגי מוכן ומזומן . א . - לא לזה התכוונתי ן אני מכקש שתפרוט לי את השטר הזה של מאה שקלים , ב . [ מגיש לאי עשרה מטבעות של עשרה שקלים כל אחד ומקבל את השטר , ] מניין המוזרות שבשיחה הזאת ? מניין הרגשתנו שהשניים המשתתפים כה כאילו " משדרים על גלים שונים " ל הקורא הבין מ > ד מן השאלה הראשונה של ' N שהוא מבקש מב ' שיפרוט לו את השטר ...  To the book