א. הלשון העברית - אם הלשונות?

עבר ] , אמכם באור כשדים דיבר אברהם ארמית , כי הארמית הייתה שפת הכשדים , אולם העברית הייתה לו לשון מיוחדת במעלה , לשון הקודש , והארמית - לשון חול ( הכוזרי , ב , סח - עמי פו ) , כנגד דעה מקובלת וו תפס הרמב " ן עמדה עצמאית לחלוטין ( ראה מורשת , עמ ' קצד ) . בפירושו לתורה כסוף פרשת נח הוא טוען שאבותיו של אברהם אבינו לא נולדו בארץ כשדים אלא בארס , ובארץ ארם נולדו אברהם ונחור אחיו , י אחר כך השאיר תרח אביהם את כחור כעיר דורן , והלך עם אברהם לאור כשדים , רשם הוליד את בנו הקטן הרן . לדעת הרמב " ן דיברו הכשדים ארמית , וכן דיבר אברהם , כפי שסבר אף הכוזרי , אלא שהכוזרי אוסר שהוא דיבר אף עברית , ולא כן הרסב " ן . כאשר נמלט אברהם מרדיפת מלך הכשדים , ביקש ללכת לארץ כנען , במיוחד כדי להגיע לארץ שלשונה שתה מלשון הכשדים , אלא שבדרך התעכב בע > ר הרן . ווה לשון הרמב " ן : כי מעת הוציאו אותו > את אברהם < מאור כשדים היה הרצון לפניו יתעלה שיגדלנו ויתן לו את הארץ ההיא > ארץ כנען < , ותרח אביו ואברהם היה בלבם מן חיום ההיא שניצל > מכבשן האש < שילכו אל ארץ כנען להתרחק מארץ כשדים מפחד המלך , כי חרן קרוב להם > לא...  To the book