|
|
לשון תמד " י – העברית היהודאית – קרובה אפוא מאוד אל לשון חכמים . אבל מה היה מעמדה של העברית בדיבור ובכתיבה ? מה הייתה מידת חיותה ? אילו כוחות . 3 מן המאפיינים הלא חז " ליים בתמד " י שמנו קימרון וסטרגנל ( עמ ' 105 הערה 98 ) יש שהם ארמיזמים , כגון זבנות , חרר וחנטין , ויש שאינם מלמדים על ריחוק תמד " י מלשון חכמים , כגון פניו ( 3 . 8 . 1 § ) ות במקום את ( . ( 2 . 10 . 2 § . 4 על ההפרדה ביניהן ראו הערה 33 בעמ ' . 16 . 5 שמות חיים , עמ ' ; 244 – 243 האפיגרפיה , עמ ' 49 – 48 ( ראו 1 . 3 . 2 § לעיל ); וראו מור , אילא , עמ' 181 – 180 והערה . 46 יושם לב שבמאמרו על השמות הפרטיים ( בספרו שמות חיים ) התמקד טלשיר בדרכי כתיב ( בעיקר בקיומה ובחסרונה של ה " א היסטורית ) ולא בתופעות לשון ; ואמנם בכל הקשור לכתיב ספרות חז " ל שונה בגיבושה מתמד " י ( . ( 2 . 11 § עמדתו של ברויאר ( המשנה והחומר האפיגרפי ) דומה לזו של טלשיר , אבל הוא הדגיש את הקשר בין תמד " י לרובד הקדום של ספרות חז " ל , ובספרות התנאים המסורה ביקש לראות השתקפות של " לשון שלהי תקופת התנאים " ( שם , עמ ' 138 ) ולא של תקופת האמוראים . . 6 יפ...
To the book |
|
|