|
|
רוב פסוקיות הזיקה בתמד " י מתפקדות כלוואי מצמצם ולא כלוואי מתאר . כמעט בכל הדוגמאות הבטוחות השם הזוקק ממלא תפקיד של נושא או של מושא ישיר בתוך פסוקית הזיקה , ואין הוא מאוזכר בכינוי מוסב ( אלא אם כן הוא פרדיקטיבי ; ראו – ( 5 . 6 . 1 § במקרה שהשם הזוקק נושא הוא מגולם בנשוא של הפסוקית , ובמקרה שהשם הזוקק מושא ישיר הוא מושמט . וכן בתעודות הארמיות ( ראו הדוגמאות הפזורות להלן ) . לעומת זאת בדוגמה המקוטעת "] שאין לה ֿם ׅ [ ת ] ק ׄ ומה ׄ [ " ( מור , 45 ש ' 3 ) השם הזוקק ממלא תפקיד של מושא עקיף , והכינוי המוסב מקוים כצפוי . הבדל זה בין כינוי מוסב בתפקיד מושא ישיר לכינוי מוסב בתפקיד מושא עקיף עולה גם שלא בפסוקית זיקה : " ועל הפר ׄ ת שאצלכן שתז ׄ הרו בהן ושתעמרו ? במהרא" ( ידין , 49 ש ' . ( 7 על צירופי השעבוד האדוורביאליים זמן ש , מקום ש ראו 5 . 45 . 2 § ס " ק א . א . לוואי מצמצם ● א ׅ ני מרצ ׄ וׅנ ׅ י ׄ [ ח ] כרת [ י ] המך היום את העפר שה ׄ ◦ ה שלי בח < כ > רתי בעיר נחש שחכרת משמעון נסיא ישראל ( מור , 24 ה , ש ' – ( 7 – 6 על שרשור תחבירי זה של פסוקית זיקה לפסוקית זיקה ראו פרץ , משפט הזיקה , עמ ...
To the book |
|
|