הדרכים התחביריות להבעת הנושא הסתמי בעברית הקדומה מגוונות . כמה מהן מצויות בתמד " י : ● צורת נסתרים בעבר או בעתיד – ותשפינת שפקרו ֿן ׄ על [ י ] כן ׄ ( = שביקרו [ [; 3 . 5 § ידין , 49 ש ' (; 5 ופקדתי תמי שיתן לך תחטין שלה ֿאח ֿר ה ֿשבת יטלון = ) שלאחר השבת [ [; 4 . 12 . 3 § מור , 44 ש ' . ( 10 הנושא אינו מתברר מן ההקשר ואולי אף אינו ידוע ; מכל מקום אין הוא חשוב בעיני המוען . דרך זו מצויה בכל ניבי העברית וגם בארמית . בתעודות הארמיות : " כדי על כתבו " ( ידין , 18 ש ' . ( 71 ● צורת עתיד סבילה – יתקבל לך ( = סכום החכירה ; ידין , 45 ש ' (; 26 יתקבל לי ( ידין , 46 ש ' . ( 9 בתעודות הארמיות : " יתקבל לך ׄ " ( נ " ד , 2 ש ' (; 6 " י ֿתקבל [ " ( נח " צ , 26 ש ' . ( 5 הנושא ברור מן ההקשר , ומכיוון שמדובר בפועל סביל אין זה מבצע הפעולה אלא נפגע הפעולה . השימוש במבנה הסתמי שנשואו סביל אופייני לעברית המקראית הקלאסית דווקא , ובניבים מאוחרים יותר ( וכבר בעברית המקראית המאוחרת ) הוא . 233 בלאו , עיונים , עמ ' ; 123 – 114 ז ' ואון – מוראוקה , ; 155 b – i § בנדויד , לשון , עמ ' ; 492 – 489 ח' רבין , " גיוו...
To the book