5 . 4 . 1 כינוי הבא עם פועל מפורש כמעט בכל גילוייה של העברית הקדומה אין למצוא את כינויי הגופים הראשון והשני כנושא לפועל מפורש אלא לצורך " הטעמה והדגשה כלשהי , הנדרשת , למשל , בלשונות של הצהרה ועדות , נדר ושבועה , או במשפטים שיש בהם תקבולת , בין תקבולת של . 15 ז ' ואון – מוראוקה , ; 143 i § קוגוט , הכינוי היתר , עמ ' ; 109 – 106 סגל , דקדוק , עמ ' ; 51 בנדויד , לשון , עמ ' ; 647 אזר , עמ ' ; 212 סוקולוף , קטעי ב " ר , עמ ' , 189 ההערה לש ' ; 27 ברגגרין , עמ ' ; 182 קימרון , שלוש הערות , עמ ' ; 136 יוסטן , זה . לעומת זאת הכינוי את עומד תמיד לפני השם : " אותה שעה " , וסימן הוא לחריגותו במערכת הרימוז העברית . . 16 זו דעת קימרון ( שלוש הערות , שם ; ארמית מקראית , עמ ' . ( 71 . 17 קוטשר , תולדות הארמית , עמ ' ; 101 , 44 קימרון , ארמית מקראית , שם ; מוראוקה ופורטן , ; 65 a § קוגוט , הכינוי היתר , עמ ' ; 109 – 108 פת אל , עמ ' 102 – 95 ( לביאור התופעה ראו שם , עמ ' , 104 (; 115 – 114 ואף בארמית של קומראן ( מוראוקה , קומראן , . ( 65 a § טל , כינויי הרמז , בא לעמוד על ההבדל בין הארמית של המדרשים...
To the book