פרק ב הכתיב

תולדות הכתיב העברי מבוררים היטב בספרות . ראוי להבחין בין הכתו ֹבות , המעידות לפי תומן על שלבים בהתגבשות שיטת הכתיב , לבין הטקסטים הנמסרים , שהגיעו לידנו אחרי גלגולים ארוכי שנים . הדברים מכוונים בעיקר לספרות חז " ל , אבל גם הטקסט של המקרא אינו יפה להעיד בכל מקום על הכתיב הקדום , ובהיותו עשוי רבדים רבדים הוא אינו מציג תמונת כתיב אחת המשקפת שלב משלבי ההתפתחות . בתיאור הכתיב בעברית הקדומה יש מקום לשתי אמות מידה : ( א ) התמלאות הדרגתית באמות קריאה , מן השלב העיצורי הטהור ( המתועד למשל בטקסטים פניקיים ) עד השימוש העשיר בהן ( דוגמה קיצונית היא הכתיב המנדאי ); ( ב ) שיטות ונהגים שרווחו בקרב קבוצות כותבים מסוימות והבדילו חטיבות טקסטים אלה מאלה , ובכלל זה כתיבים פונטיים וכתיבי ארכאיזם . המצב המשתקף בספרות קומראן מגלה טקסט עיצורי בשלבי התמלאות מתקדמים ( אמות הקריאה רבות יחסית ) , שכתיבו פונטי יותר והיסטורי פחות מכתיב המקרא ויש בו קווי ייחוד אחדים ( למשל תפוצתה של וי " ו אם קריאה גדולה הרבה מתפוצת אם הקריאה יו " ד ; ראו 2 . 4 § בראשו ) . אותן בעיות שעמד עליהן קימרון ( דקדוק , עמ ' 36 – 34 ) באשר ל...  To the book