פרק ח אופייה של העברית המדוברת

מבין כל השינויים שחלו בעברית במהלך הפיכתה ללשון מודרנית , אימוצה כלשון דיבור היה התהליך הבולט ביותר לעין . לעומת העברית הכתובה , שתחומיה ומאפייניה השתנו אך עצם קיומה היה מושרש היטב במהלך הדורות , הדיבור היום יומי בעברית היה תופעה חדשה לגמרי . אף שצלילי העברית היו מוכרים גם בדורות קודמים מן התפילה ומן הלימוד — ובמידת מה גם מהיותה לשון קשר בין יהודים דוברי שפות שונות שלא הייתה להם שפה משותפת אחרת — שימושים אלו היו מוגבלים בהיקפם . הפיכת העברית ללשון דיבור שינתה לחלוטין את מעמדה ואפשרה את צמיחתה של קהילה לשונית ששפת המסגרת שלה היא העברית . המעבר מכתיבה , קריאה ותפילה בעברית לדיבור בה לא היה מובן מאליו , ועדויות מן התקופה מבהירות כי היה כרוך במאמץ ניכר . כך מספר למשל הסופר והמורה זאב סמילנסקי בזיכרונותיו על ראשית ימיו בארץ בשלהי המאה התשע עשרה : חיתולי הילדות של תחיית השפה ולבטי הדיבור היו אז מורגשים מאוד . אפילו הקנאים הבודדים , שהתמכרו בהתלהבות להחייאת הדיבור העברי בפי היישוב החדש , היו לרוב מגמגמים ומדברים מתוך התאמצות רבה וקמיטת המצח [ . [ ... מסיבת מיעוט ההרגל לדבר עברית לא הייתה השיח...  To the book